בכלא…

התגעגעתם אל אבי? אז ככה, אני כבר ארבע חודש בכלא, והיום פעם ראשונה יש לי הזדמנות לכתוב, כי עשו לנו קורס מחשבים אז על הדרך אני מעדכן קצת את הבלוג שלי.

כן… תפסו אותי על חם, בדיוק פרצתי לאיזה בית בהרצליה פיתוח, האמת עשו לי חיים מה זה קלים, בלי מערכת אזעקה בלי כלום, נכנסתי בסבבה, אפילו פתחתי את המקרר שתיתי קצת קולה ואכלתי קצת קוויאר, למה לא? חיים רק פעם אחת. בקיצור, אני בסבבה שלי מסתובב בבית, פתאום אני קולט את הכלב שלהם בסלון, ואז הכלב קלט אותי והתחיל לנבוח עלי… זרקתי לו מהקוויאר, אבל כנראה שכלבים לא אוהבים קוויאר, כי הוא המשיך לנבוח עלי, אז התחלתי לברוח ואז פתאום הגיעה משטרה ותפסה אותי וזהו… אני עכשיו ארבע חודש בכלא…

האמת? לא רע לי בכלל בכלא. אני מרגיש פתאום שאני בן אדם קצת יותר טוב. יש פה כל מיני קורסים כאלה לאסירים, אז אני עושה קצת מחשבים, קצת תפירה, ככה בשביל הנשמה. הכרתי פה גם איזה רב, הוא אומר שהיה פעם שר בממשלה אז מפאת צניעותו אני לא כותב תשם שלו. בקיצר, הרב לימד אותי הרבה דברים ואני… איך אומרים… מתחזק… שם כיפה, מניח תפילין, נהייתי בן אדם, מכובד כזה.

אני לא אומר שאני בנתק מהחיים הקודמים שלי, כל פעם שאני רואה בכלא מצלמות במעגל סגור אני נדלק ונזכר איך הייתי פורץ לבתים האלה של העשירים שגם אם היה בהם מצלמות, אפילו מצלמות נסתרות, או איזשהי בקרת כניסה, הייתי מגלה ושובר אותן… אבל אז אני חושב על המשפטים שכבודו הרב אמר לי- 'ישרים דרכי אלוקים, צדיקים ילכו בהן ופושעים יכשלו בן' וגם 'צדיק כתמר יפרח'… נראה לי שהוא יודע על מה הוא מדבר.

נראה לי שהחיים בכלא עשו לי רק טוב, אמן ואמן שאני אצא מפה בן אדם מכובד, אולי אמצא לי אשה טובה, צנועה, אעשה איזה חתונה ואביא כמה ילדים, אני רוצה איזה שמונה ילדים, לגדול בעזרת השם אני אקרא עזריאל.

פורסם בקטגוריה הסיפור שלי, עם התגים , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים